אבינועם הרש

אתם מרגישים סחוטים. כי רק לפני כמה דקות סיימתם לעבוד ונמאס לכם כל הזמן להיות בתפקיד. ובכל זאת אם הכול נכון, למה אתם עדיין מגלים שאתם מתבאסים על עצמכם ומרגישים איזו תחושה מפוספסת של החמצה?

פעמים, המורכבות והאתגר עם הילדים שלנו הוא הרבה פשוט ובעיקר קשור אלינו. נרצה - נשנה את ההתנהגות שלנו ונשפיע עליהם בהתאם. לא נרצה ונגלה שזה בעצם לא כזה חשוב לנו - נמשיך בהתנהגות שלנו כרגיל

כשאנחנו חושבים על הרף של הבת מצווה של הבת שלנו, אנחנו גם חושבים על ההורים שאין להם את אותם משאבים ואפשרויות להרים עבור הבת שלהם את אותו אירוע

אל תפחדו מלהביט בעצמכם במראה כי אתם כל הזמן מתקדמים. כל הזמן בעלייה. כובשים עוד מידה ועוד שטח ועוד חלק באישיות שלכם

מה נרצה שהם ייקחו איתם הלאה מצד תפיסת העולם כאשר הם שומעים ורואים חטוף אחר חטוף שחזרו מהמקומות הנמוכים ביותר בעולם? האפלים והקודרים ביותר? להלן שלוש נקודות לשיחה שיעזרו לכם בתיווך העניין

יום כיפור הגיע... זה הזמן לתפוס את הילדים לשיחה, להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שבטוח שבמשך השנה האחרונה היו כל מיני מצבים בהם התגובות שלנו לא היו ממש מדויקות ולכן... לכן אנחנו מבקשים מהם באמת ובתמים... סליחה

אי אפשר להתעלם מכך שבניגוד לשבת רגילה שמסתיימת אחרי 25 שעות, כאן ישנו עוד יום של ביחד שיכול להוות אתגר ולהקשות על ההורים 'לדגמן' את החינוך והערכים שהם רוצים שילדיהם ילכו לפיו

שאלתי את האבא: "מה שבאמת חשוב לך זה בעצם להשתמש בילד שלך בתור כלי להמשכיות המסורת המפוארת של קימה לסליחות של המשפחה שלך"

הורים יקרים! רוצים שהילדים שלכם יגדלו להיות בני אדם? תתחילו בשיעור החשוב ביותר שתוכלו להעניק להם ביום הראשון ללימודים: במקום שהם ישר יטוסו ויתפסו לעצמם את המקום הטוב ביותר בכיתה ביחד עם החבר הטוב שלהם, תסבירו להם למה כדאי להם לעצור רגע ולראות לאיזה חבר בכיתה אין ליד מי לשבת ואז ללכת ולהציע לו לשבת לידו

בואו נעצור רגע ונזכור שיש לנו כאן בקהילה תושבים יקרים שפשוט אין להם והם ממש לא מתכוונים לפנות אלינו. כי זה שאין להם מספיק כסף לא אומר שאין להם כבוד...