מיומנה של רווקה

היה את הבחור ששלח אותי לשלם לשליח של הסושי (מכספו), וכשבאתי בחזרה עם העודף שלו במדויק, נזף בי על זה שלא השארתי טיפ לשליח

אני זוכרת כמה צרמו לי המילים, שסיימו דייט כושל: "טוב, אז נדבר" כשברור לבחור, מעל לכל ספק, שהוא ממש לא מתכוון להרים אליי טלפון, לא ביום שאחרי, וגם לא כעבור יומיים אם אתה לא רוצה לדבר איתי יותר, אל תאמר "נדבר"

כנראה שגם במלחמה הזאת, היה נס נוסף, נס ההתפכחות שלי. שעורר אותי לעמוד על נפשי, ולברוח מאותה הטעות. הטעות של קשר שלא יבשיל לשום דבר מעשי, ולכן אין טעם לקיימו.

מיומנה של רווקה: ואולי הכמיהה הזאת לזוגיות, דווקא בעתות של מלחמה, היא עוד יותר לא קבילה ואווילית. כיוון שאנחנו רואים בעיתונים תמונות של כל אותן נשים, ואפילו הן הרות בחודש התשיעי, ובעליהן מגויסים ללחימה. לא עוד יד מנחמת, לא עוד תמיכה גברית נפשית מגוננת

מיומנה של רווקה: במחוזותינו הפולניים, שמעה של בחורה עם דירה, עושה פועלו על בחורינו המצוינים. והם כמהים לצאת עם בחורה כזאת, או לפחות לתת לה צ'אנס נוסף

הביצה נוסדה כדי לברוח קצת מההורים שחופרים לך שתתחתן, ומבטי הייאוש שלהם שמביטים עליך כל ערב שבת, חורכים בך ובנשמתך המיואשת. בביצה, הייאוש נעשה יותר נוח. במקום לדאוג לגבי דייט כזה או אחר, אתה בוחן איפה תסעד בשבת, ומה תצטרך להביא לארוחה

את מחויבת אליה, ומתוך כך לבלעדיות שמתחייבת ממנה. את לא רוצה להיכנס שוב לאתר ההיכרויות, שהפגיש ביניכם, לפני שהוא חתך לשבט או לחסד. כי אם הוא יראה שהסתכלת בכרטיסים זרים, או שהיית באתר, משמע את לא בעניין. מיומנה של רווקה דתייה

הבחור פונה אליי באתר, ואז מבקש לא את הטלפון שלי, כי אם את כרטיס הפייסבוק שלי, לא לפני שהוא מבקש שנשוחח מעט במצלמת הווידאו. אולי יש לך סקייפ הוא שואל, וזה במקרה שהוא לא עט היישר אל הוואטצאפ שלי. בנאדם, מה יש לך מהוואטצאפ שלי?

"את עוד תתאהבי בי", הוא אומר, ואני משיבה לו: "אני כבר". אבל הבעיות מכריעות אותנו, ושוב זה נגמר. מיומנה של רווקה

לפעמים אחרי דייט שאימא סידרה לי, הייתי בתחושה, שהנה אני צריכה להציג את טיעוני המשכנעים למה אני לא יכולה להמשיך ולצאת איתו. אימא הייתה שופטת קשוחה כלפי, אבל רכה כלפי הבחורים עמם דייטתי. על כל טענת נגד שהעליתי כנגד אותו בחור, אמי הייתה הסנגורית מספר אחת, והכול כדי שאתן עוד צ'אנס, שאולי משהו יקרה, שאולי אני אתחתן