יהודה שלם

מכתב של עוזרו של אייכמן ופורסם בספר "הכשר לרצח עם", ב-1967 מלמד שהאשמת היהודים במה שעוללו להם עצמם, אינה חידוש של בית הדין בהאג, אלא מסורת ארוכת שנים. המכתב שוב נראה אקטואלי לנוכח הדיונים בהאג

נדרש לגבות מחיר כבד ובלתי מידתי מהערבים על מה שאירע בשמחה תורה, ולו רק למען הסיכוי הקלוש שהערבים יתפכחו, כמו הגרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה

לרב קוק נדרשו שבועות ספורים בכדי להבין שבפרשת ארלוזורוב טפלו אשמה על חפים מפשע. לרבנים, הנושאים את שם הרב קוק לשווא, לא הספיקו אפילו שבע שנים לנסות ולברר את העובדות בפרשת דומא

אנשי השמאל בארץ, הרועדים מפני השד הדמוגרפי, היו אמורים לעודד את הילודה ולחזק את ערך המשפחה, אבל המאבק נגד שלמות הארץ משתלב במאבק נגד שלמות המשפחה היהודית. זהו מאבק שנובע מאותו ניכור ליהדות וליהודים

המשבר הערכי והמוסרי, התוקף את מערכות הביטחון במדינה, ושנחשף עם תמיכתן בהסכם עם לבנון, לא התרחש רק בתקופת ממשלת "השינוי", אך הוא לבטח החריף בתקופתה

"מעשרה קבין של טמטום סוציולוגי שירדו על ישראל, תשעה נטלה האקדמיה היהודית" כתב מרדכי הורוביץ' לפני למעלה מארבעים שנה. הקב העשירי נותר לו מיותם, בודד ועזוב, עד שהגיעו מצביעי יש עתיד ואימצו אותו אל חיקם

מסע הדמוניזציה לציונות הדתית ולאיתמר בן גביר וההצעות לביטול הדמוקרטיה, מעוררים תהיות לגבי "נאום התהליכים" שנשא יאיר גולן לפני מספר שנים. האם לא הייתה זו נבואת זעם המתגשמת עתה לנגד עינינו // דעה

בשמאל הישראלי התפתחה תחושת נרדפות, שאותה הביאו אבותיו המייסדים מאירופה. הם, שמחשיבים עצמם כהתגלמות האדם המשכיל, הגיעו למסקנה שהמחנה הלאומי מסורתי הוא המחסום בינו לבין התגשמות החלום של השלום עלי אדמות / יהודה שלם

החולשות שהדריכו את יהודי גרמניה לפני מאה עשרים שנה מול הרצל, עדיין מרחפות כעננה מעל הציונות הדתית. יש לקוות שההרפתקה הפוליטית של "הרוח הציונית" לא תיצור קונסטלציה שתאיים על המשך קיומו של חזון "גוש אמונים" // דעה

הגיע הזמן לבחון אם הפנטזיה המשיחית של "ראש ממשלה עם כיפה" לא הייתה הגורם להתפתחות מחול השבתאות סביב נפתלי בנט, והאם לא צדק ההיסטוריון פול ג'ונסון, כשקבע כי "אמונה דתית היא יועצת גרועה בפוליטיקה"