הרב אברהם ליפשיץ

מה השתנה בין המחדל האדיר בשמחת תורה תשפ"ד לניצחון העצום במלחמת איראן תשפ"ה. ולמי שוכחים להגיד תודה?

את השאלה "האם אנחנו קרובים יותר לחילונים או לחרדים" צריך להחליף בשאלה יותר מתאימה; למי אנחנו יותר קרובים - למבזי התורה שבשולי הציונות הדתית, או למעריצי התורה שבקרב המסורתיים?"

כרגע המציאות היא ששומרי המצוות הם אלו שמודרים מהמעיינות. כמעט בכל מקום ובכל שעה שתבחר לטייל בהם – אתה עלול להיתקל באיסורי דאורייתא חמורים. כרגע אין לדתיים כמעט איפה לטייל

מבחינת מתן כהנא, יותר מחצי מיליון יהודים שהצביעו לציונות הדתית הם המיעוט. אז מי כן מייצג את "הציונות הדתית הקלאסית"? כנראה שכהנא מתכוון לעצמו ולמפלגתו הקודמת שנמחקה

יש צורך גדול שרצונו של אדם יהיה ברעות ובאהבה גדולה לחבירו, ומשלוח המנות ראוי שינתן בגלל שאני רוצה! ולא בגלל שהקב"ה ציווה.. ולכן לא מברכים

מדוע שמו של משה רבנו לא מופיע בפרשת תצווה? כי מנהיג גדול "מייתר" את עצמו. מנהיג גדול דואג לזוז הצידה. ונותן לעם, לאחרים, לתלמידים להביא את עצמם לידי גילוי

אין מקום לקפוץ ולסייע לאנושות כולה לפני שדאגת לילדיך בבית, לאח ולשכן הקרוב, כן, הדאגה היא לכולם,- "לתקן עולם במלכות שדי", אבל המעגל מתחיל מהאני, משפחה, משפחת החמ"ד... עם ישראל וכן הלאה. זה הסדר הנורמאלי וזה פירוט המצווה של חז"ל

גם כשיש רגעים מלאי אמונה ושירה פנימית הנובעת מהלב, צריך לעמול קשה, שההתרגשות לא תפוג בחיי היומיום. צריך להתחנך ולקחת את הרגעים הגדולים למציאות החיים

מי שמודע לחלק ה'אזובי' שקיים בו, יכול להתאגד עם הזולת. יודע הוא את חסרונו, ומתוך כך יוכל למצוא מסילות נכונות ללב האחר ולבנות איתו ביחד את חייו

הרב אלישע היה איש ענו מאד. אפשר לעבור ממקום למקום בכל עיירות בית ישראל ולתת שיעורים (גם זה דורש עבודה גדולה!) אבל ללמד דרך ארץ? זה ניתן רק כאשר האדם "המשפיע" מגיע בענווה מוחלטת למורים ואולי לתלמידים