אתחלתא דגאולה

ביום זה רק מחייכים, רק מאירים, רק מהללים בברכה את ד'. שום עצבות אין בו. מתוך שמחה, מתחזקים כפליים לאקמא שכינתא מעפרא בגאולה השלימה. עברנו את האתחלתא, הנה הנה הוא בא.

אסור להחליף את האתחלתא דגאולה עם הגאולה. העם דחה את "התקווה" אל מחוץ לכותלי בית הכנסת ואף הצמיד לה בן חורג המלווה אותה בכל טקס במוסד דתי: שירת "אני מאמין" - בגלל שלצערנו מדינת ישראל של ימינו אינה יסוד כסא ד' בעולם, וכל חפצה אינו שיהיה ד' אחד ושמו אחד. עדיין.

כמובן שהתשתית התאולוגית מבית המדרש של הרב קוק יסודית וחשובה להבנה והתפיסה של התהליכים ההיסטוריים, מהו עם ישראל ומהי שיבת ציון. אבל מותר מידי פעם לפזול לצדדים אל גדולי ההגות היהודית וגדולי ישראל שהציבו אלטרנטיבה אחרת לשאלת הגאולה והציונות ולבחון אותם שוב לאור ההתרחשויות