מיומנה של רווקה דתייה

כמה זה רומנטי לרקד בשמלה לבנה, יחד עם חברותיך הרווקות. לשמוח את רווקותך, כשבין הכרמים בהן את מחוללת, נסתרים להם אותם גברברים, שרוצים לשאת אותך לאישה

אז בשביל מה אמרת שאתה מעוניין, אם אתה לא יכול כעת. ואם לא היית מעוניין, בשביל מה למשוך דייט במשך 4 שעות? ואם אתה מעוניין, למה לנסות ולהבין מה חשבתי ולמה התכוונתי, ולא פשוט להתקשר יום למחרת ולשאול?

ראיתי אותה מסבה לשולחן החג, בשולחן של רווקות נוספות. בסמוך אליה ישבה אישה, דומה לה כשתי טיפות מים, בשיער אפור גם היא, וגם היא רווקה. שיערתי נכונה שזוהי אחותה. לא יודעת אם היא הבכירה או הצעירה. וחשבתי לעצמי שוב, איך זה ששתי הנשים הללו לא נישאו?

באותה ארוחה גם ישב בחור, שהחל זועק: "אתן הבחורות, שום דבר לא טוב לכן! הבחור שוכר דירה בביצה, מיד אתן אומרות שהוא לא יתחתן. הוא גר אצל ההורים, אז סימן שהוא דפוק. יש לו רכב, אין לו רכב! וכמה אתן מבררות? יש בחורה שעוד מבררת עליי משנת 2009"

הם נישאו, וכובד החיים הכריע גם אותם, גם את היפים והנכונים. והיום במרחק הזמן, כשאני מנסה להבין מה היה סוד הקסם בהם? מה היה הדבר שהכריז על היותם אחרים, טובים יותר?