תורה

השרה אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית, תוקפת את המפלגות החרדיות בעקבות פרישתן מהממשלה: "תורה שאין בה לחימה זו תורה חסרה"

הרוחות התרבותיות הסוערות המטלטלות אותנו כיום מחייבות יכולת עמידה תרבותית וקשיחות מושרשת – קוראים לזה תורה. לא רק שמרנות, לא רק ימניות, לא רק ערכיות, אלא עמל תורה

הרב אילעאי עופרן סיפר איזה איסור בתורה הוא היה מבטל לו היה בכוחו לעשות זאת: "עד שמישהו סוף סוף כבר מרגיש צורך אמיתי להודות לה׳ על רוב חסדיו, דווקא הרב הוא מי שעוצר אותו"

מדוע אנו רואים שבני נוער מהציונות הדתית עוזבים את דרך החינוך הדתי? הנה תשובה מקורית שיכולה לשפוך קצת אור על אחת השאלות הכבדות ביותר במגזר הסרוג

נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח - מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי

בימים אלו, קופצות לנגד עינינו, כרזות בולטות והזמנות ססגוניות לאירועי ט"ו באב: 'חג אהבה שמח', 'חגיגות ט"ו באב בכרמים', ועוד, לא אחת יכול שתתגנב לה המחשבה 'מה לבית המדרש ולאהבה?'

לכל יהודי יש שם, פרצוף ואישיות מיוחדת. לכל יהודי יש שכל אחר ונפש אחרת, ולכן לכל יהודי ישנה האות שלו בתורה, ההבנה המיוחדת שלו שרק הוא יכול לחשוף אותה. כיצד מגלים אותה? מה צריך לעשות בשביל זה?

חמץ הינו ביטוי של תפיחה מיותרת: גאווה, גסות חומרית ושאר מידות רעות; מובן מאליו כי תהליך השבתת החמץ הממשי שבבית יהיה שלם רק אם ילווה במקביל בתהליך השבתת החמץ שבלב

מוסדות חינוך רבים בארץ ובעולם, גילו כבר מזמן שאיכות הלמידה, הפנמת הנלמד, ואהבת הלימוד, טובים יותר במוסדות בהם מספר התלמידים קטן יותר לכל מורה. הרב יעקב ידיד בטור הגנה