הרב אביחי רונצקי

הרב רונצקי נכנס לחדר הדיונים, מבחין בכסא ההדור השמור לו. בתנועת יד עדינה הוא מסיט את הכסא הצידה, מקרב במקומו כסא מן הסוג הפשוט ביותר שנותר מיותם בסמוך לו, ומתיישב עליו לתדהמת המשתתפים

לפני 4 שנים גילה הרב רונצקי שהוא חולה בסרטן במסגרת בדיקותיו לתרום כליה במסגרת ארגון "מתנת חיים" שהקים הרב ישעיהו הבר. במהלך חודשי המחלה נרקם קשר חזק בין הרב החרדי לרב הסרוג

בית הספר הריאלי העברי בחיפה החליט לקרוא לסמינר הזהות היהודית הייחודי שהוא מקיים לתלמידיו, על שם בוגר בית הספר והפנימייה הצבאית - הרב הצבאי הראשי לשעבר, אביחי רונצקי זצ"ל שנפטר השנה

כחודשיים לאחר פטירתו, מקהלת הרבנות הצבאית החליטה ליצור מחווה מרגשת לרב אביחי רונצקי ז"ל והלחינו את שירו האחרון מתוך אוסף השירים שלו ״יומן חיי״- האזינו

ניסינו להפציר בו בעדינות שעדיף לישון מעט ולאגור כוח למחר, וכי אין למח"ט מה לחדש לו מעבר למה שהכרנו, אך הרב בשלו. אינני יודע מתי חזר הרב, אך ללא ספק היה זה כבר לפנות בוקר

שלושים לרב אביחי רונצקי זצ"ל. עם תום ימי השלושים נערכה לרב אזכרה וגילוי מצבה, בה נכתבו שתי מילים בלבד "דברים טובים". בנו משה מסביר למה דווקא שתי המילים האלה

לרב אביחי רונצקי זצ"ל פנים רבות ומגוונות לאישיותו. כלוחם, כבעל תשובה, כתלמיד חכם, כראש ישיבה וכרב הראשי לצה"ל. באחד הראיונות האחרונים שלו הוא סיפר בטבעיות על נכונותו ומאמציו לתרום כליה מגופו עבור אדם זר. צפו

לא יכולתי שלא לשים לב לחירות שבה הוא התהלך, אומן בחסד עליון בהקשבה לאחרים אך לא פחות בהקשבה פנימית ועצמית תמידית ואילו הייתי צריך לתארו בשתי מילים הייתי אומר "בגובה העיניים" בכל התחומי החיים

אי אפשר לתאר את גודל אהבת ישראל שלו לכל יהודי ולכל חייל. הוא לא היה צריך לכפות על עצמו אהבה זו מכוח ציווי אלהי, אלא היא זרמה באופן טבעי מעומק אישיותו הטהורה

למרות התחושות המתסכלות והמכאיבות שליוו רבים מן האתגרים שעמדו על הפרק, הרב רונצקי ז"ל אף פעם לא איבד את קור רוחו ואת שלוות נפשו, הוא התייחס לצורך להתמודד איתן ממקום חיובי אחראי ואוהב