יהודית אוחנה

אין בשמאל את החכם שיעצור הסחף ויבקר את דרך פילוג העם והרס המדינה בה הם פועלים ואליה מכוונים. רוב העם מאמין בחשיבות מפעל ההתנחלויות ועבורו, המתנחלים, לא רק שאינם 'הסרטן של המדינה', כי אם מלח הארץ, בו הם מאמינים ועליו נותנים יהבם

את קבוצת 'האנשים הנכונים', אפשר לזהות בכל תחום במרחב הציבורי. בכלכלה, בצבא, במשפט, בתקשורת ובאקדמיה. הם עמלו קשה בהבטחת מקומם ומקום קרוביהם ומקורביהם במוקדי הכוח והשליטה מחד ובבניית תקרות זכוכית ונפות צפופות בשערי הקליטה, למניעת חדירתם של ה'אנשים האחרים' למערכות הללו

הדרישה לכלל הציבור להתיישר למערכת חינוך מרכוזית אחידה, תוך דחיקת מקצועות הקודש ועיצוב הזהות מחוצה לה, בישראל החילונית ברובה, לא רק שמסכנת את צביונה הדתי של המדינה, אלא גם מבטלת את הבחירה החופשית של הציבור בחינוך המועדף עלי

חרף פעילותם בהפגנות, מתעקשת תנועת הקיבוצים שלא להנהיג את המחאה, גם כדי שלא לעמוד בחזית הביקורת של הציבור כלפיה וגם כדי ליהנות משני העולמות. להחזיק דגל אידיאולוגי ביד אחת וקופה רושמת לעסקים ביד השנייה

אמירתו של נשיא ארצות הברית, לינקולן, יפה למדינת המהגרים החדשה שעמד בראשה, המבקשת לבנות חברה חדשה, המעצבת חזון חדש, על בסיס המאחד והמשותף לכלל אזרחיה