שירת רוזנצויג

שירת רוזנצויג כתבה את השיר הזה אחרי פרידה. פרידה שצמצמה אותה, ואילצה אותה להיזכר שהיא יכולה הכל. לאהוב, להישבר, לפרוץ ולהיות כל מה שתרצה. בשיחה עם סרוגים, היא מספרת על הילדה שתמיד שיחקה עם מנגינות, וסופסוף, הופכת את האהבה למקצוע