קנאות

קנאות יש לה מקום רק כאשר היא הפתרון היחידי, כמו אצל פנחס שהמגיפה הייתה בעיצומה ורק בהריגתו של זמרי היא תיעצר, במקרה כזה של אין ברירה חייבים לפעול ומיד

בתקופה האחרונה אנו עדים לשלל אמירות קנאיות מרבנים גדולים. אמירות מבזות, בוטות. תלמידי חכמים אדירים מדברים בשפת ביבים. זוהי לא התורה, לא האמונה- זוהי הקנאות

היחס לקנאות הוא דו ערכי, מצד אחד אנו משבחים אותה ומאידך אנו מגנים אותה, איך להבין את דו הערכיות הזו? הרב יעקב פילבר לומד מדברי הנצי"ב כי קנאות יש לה מקום רק כאשר היא הפתרון היחידי, וכשאין ברירה וחייבים לפעול ומיד. בשאר המקרים, צריך לנהוג אחרת.

קיימת סכנה שהמשתמש באמצעים פסולים, כמו 'תג מחיר', בשביל להשיג מטרה חיובית, לעורר את דעת הקהל או למנוע מעשה נפשע, גם אז אנו יודעים מהיכן האלימות ופריעת החוק מתחילים אך סופה מי ישורנה. הרב יעקב פילבר מצביע על שלושה מקרים של קנאות מהם מסתייגת התורה.