אהובה יצחק עמרם

השנה יותר מתמיד זוהי חובה אנושית ומוסרית שלנו להתייצב ולקרוא לתיקון משמעותי באמצעי הטיפול והמניעה של אלימות כלפי נשים. לזכרן של אחיותינו שנרצחו על רקע כבוד המשפחה, על רקע של בעיות אלימות לא מטופלות, בעת מילוי תפקידן המבצעי או שרקדו אל מותן לאחר התעללות מינית קשה ביום שמחת תורה

הותר לפרסום כי עמאר מנסור, בן 33 ממזרח ירושלים, הוא הגבר שנרצח הבוקר (ראשון) בפיגוע הירי בבנימין. כוחות צה"ל ממשיכים במרדף אחר המחבלים

כשעברייני מין, אנסים וגברים אלימים, רוצחי נשים מקבלים עונש קל ומעלים את מממוצע הנרצחות לשנה אין לנו להתפלא שארבעה גברברים מתוך תחושה מופרכת שהם חזקים חושבים שהם עושים טובה

דמויותיהן של ושתי ואסתר מייצגות שתי תפיסות שונות של המהפכה הפמיניסטית שניצניה נראו כבר במגילת אסתר. היא מאפשרת לנו לדון על מעמד האישה והיחס כלפיה  בעולם הפטריארכלי ובכלל בשינויים ובתמורות שחלו מאז ועד היום

סיפורי הגבורה: נשים שעמדו מול כל צרה באומץ, תעוזה, נחישות ובעיקר - אמונה גדולה. נשים שנאבקו לשנות חוקים מגבילים והן משמשות השראה עבור נשים לאורך הדורות

דינה היא כלי משחק במלחמה של שלטון גברי. כמו בכל סיפור במקרא, גם כאן יש מסר לדעתי, המסר הוא ביקורת על החברה, על המשטר הפטריארכלי המנצל את עליונותו מבלי להתייחס לצרכי הפרט והחלש

אפילו ביידן בעצמו שלח התנצלות והבהרה כי הצדק עם דיין ונעשה לה עוול גדול. עם כניסתנו ל"בין המצרים" אני חושבת שהגיע הזמן שנהיה יותר סלחנים בחברה לבחירות שאנשים עושים בחיים ופחות שיפוטיים

ההתייחסות לנשים כאל פתייניות תוך מתן פטור לגבר ממעשיו וההנחה שכל הגברים אינם יכולים לעמוד בפני פיתוי ולומר לא, הינו יחס המקטין את הגברים, ומניפולציה לצמצם נשים

כולם מדברים על פערי שכר, על אחוז גבוה של  מנהלים ממין זכר, על מקבלי- ולא-מקבלות החלטות ועוד פערים שממחישים שהשוויון המגדרי עדיין רחוק מאיתנו בכל התחומים

הזעזעתי מתגובותיהן החריפות של נשים כלפי כרייף, כאלה שבכלל לא עסקו בתפקידה כשופטת, אלא כאישה "מופקרת". האם אנחנו באמת מסוגלות לסקול אותה באבני המוסר, אחרי שקראנו לקידום נשים לתפקידי מפתח?