על גג הסופה

בספרו של עקיבא רגן, ניצב עומר, בן לבית דתי בירושלים ובוגר מכינה קדם-צבאית בצפון, בלב סערת הזהות וההשתייכות. 'דתיותו' נבחנת הן במישור המעשי והן במישור האמוני-מחשבתי, בקלה כבחמורה. בריחתו מהזהות הדתית נעשית באמצעות אי שמירת מצוות, בריחתו מהזהות הדתית לאומית מתאפיינת בשתיקה ובאי עשייה.