חנה דיין אור ישראל

"אתה רוצה שתהיה לך משפחה לתפארת. תמונה יפה כזו של משפחה שאוכלת ארוחת ערב משותפת, שכולם מחייכים כמו בפרסומת, יוצאים לחופשות. ואז את באה ומנפצת לו את הבועה"

"בשביל שהמקום של האיש שלך יבנה הוא תלוי בך. ביכולת שלך לקבל ממנו. את צריכה ללמוד להעניק לו את האפשרות לתת לך. תנסי למצוא מקומות של הערכה. ביקורת או זלזול לא מקדמים במקרה הטוב, במקרה הרע הם גם הורסים"

"זה שלא נפרדת ממנו למרות שגילית שהוא הפר את הברית זה היה מפחד ולא מבחירה", ניסיתי להסביר למרות שידעתי שזה עלול לעורר בה רגשי אשם או כעס על האופן שבו נהגה

יש כלים מציאותיים שעוזרים לשנות תפיסה, אבל בסוף, שינוי תפיסה דורש הרבה להתבונן בזה, להתעמק בזה שוב ושוב, בסוף זה מה שגורם לאט לאט שזה ישתנה

"אני כן אוהב אותך. אבל איך אפשר בכלל להתקרב אלייך שאת כל הזמן כועסת מרירה? את באה בטענות בלי סוף, את מורידה לי את כל החשק בכלל להיות איתך"

מה שמקובל בעיקר במגזר החילוני ומתחיל להתפשט גם למגזר הדתי, זה קודם כל לחוות את שלב האהבה (מדלגים על שלב הכבוד), מחפשים זוגיות רק אם מתאהבים, רק אם יש את הריגושים האלה