אליה מימון

האם מפלגות הימין צריכות לשמוח מהבחירות או לנסות בכל כוחן להקים ממשלה חלופית? מי המפסידים והמנצחים הברורים בכל המהלכים האלה? טור דעה:

אם הבבא סאלי היה חי היום, לא הייתי מתפלא אם הוא היה מוחרם על ידי אותם אנשים וקבוצות שמנסים לאחרונה לדבר בשמו. הם היו קוראים לו "גזען" ו"חשוך", "פרימיטיב" או "מיזוגן". כמובן שלמורנו ורבנו רבי ישראל אבוחצירא זיע"א הדברים לא היו מזיזים כמלוא הנימה. המראה הזו חשובה לנו

ההרתעה לא נשחקה כי פשוט אי אפשר לשחוק דבר שלא קיים. זה לא שנתניהו משתוקק לחזור למשחקי פוליטיקה קטנה עם סער, בנט ושות'. פשוט הניסיון להתאמץ לא לשבור שום דבר, חזק ממנו.

על רקע הדיווחים על מגעים להפסקת האש בין ישראל לחמאס, אסור לתת לארגון הטרור להציב לנו תנאים, צריך לנצל את היתרון המוסרי והחוקי מהבחינה הבינ"ל ולדרוש להשיב את הבנים

אחרי שנפגש עם מנסור עבאס "לדון במצב הפוליטי", וזאת לאחר הבטחה מפורשת שלא יסתמך עליו, או יאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה, נראה שבנט עבר כבר את נקודת האל – חזור

השחקנים הפוליטיים צריכים לזכור שהמשחק הפוליטי הוא בסך הכול משחק. משחק חשוב. כלי משמעותי מאוד. ובכל זאת, הכלי ולא המהות. לכן אסור שיקרה התהליך המדאיג שאנו עדים לו בימין הישראלי

ההיגיון מאחורי החלטתה המוזרה של יו"ר הבית חגית משה אתמול בעת הגשת הרשימות, חושף מנגנון מפלגתי בעייתי שדורש חידוש ותיקון משמעותי

בסבב הבחירות הנוכחי התפתח טרנד בו ראשי ערים מקבלים הצעות או אפילו יוזמים מהלך של דילוג מפוליטיקה אזורית לארצית. ראשי עיר שנבחרו על סמך הבטחותיהם לתושבי העיר, הקפיצה הזו דורשת צינון