מקדש

אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת - לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.

אני מסתכל סביבי ורואה יהדות מעוותת. אנשים מכבדים את הוריהם במותם יותר משכבדום בחייהם, והזכרת נשמות הופכת לקדש הקדשים של השנה. לא לדבר על כך שרבנים מתים עושים מופתים ונסים הרבה יותר גדולים מרבנים חיים. היהדות היא תורת חיים, שבניגוד לכל עובד העבודה זרה שעובדים בקברים, אנחנו עובדים במקום החיים. ומטמאים את המוות.

אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת - לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.

התורה מקדימה את איסור השבת, לפני בניית המשכן, כדי להגיד ששלבי הכנת הקודש, הם עדיין לא הקודש עצמו. אל יחשוב אדם, שאם הוא פועל למען הקודש, שהוא כבר הגיע למדרגת השיא של הקודש. יש להפריד בין שלב הבנייה לבין השלב השלם, שבו הקודש כבר מופיע בעולם.