פרשת נצבים וילך

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך

האמנית אהובה קליין מגישה ציור פרי ידיה עם דבר תורה לפרשת השבוע. והשבת על חשיבות קיום התורה הלכה ולמעשה מתוקף היותה ברית נצחית בין ה' לעם ישראל בחיינו, ונושא התשובה

בפרשת נצבים וילך, מתגלה משה רבנו כהורה השולח את ילדו לדרכו החדשה. גם בפרידתו הפיזית מעם ישראל, הוא ימשיך להיות עם בניו-תלמידיו, ולהתוות להם את הדרך. הוא לא יהיה נוכח בגופו, אבל רוחו ומורשתו תלווה תמיד את עם ישראל. והיא תלווה את עם ישראל לנצח נצחים.

משה רבנו, גם בפרידתו הפיזית מעם ישראל, ימשיך להיות עם בניו-תלמידיו, בתור מי שהתווה להם את הדרך הוא יישאר איתם לנצח נצחים. שימו לב לברכת הדרך ליהושע "וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ". במילים "ואנכי אהיה עמך" אומר משה רבנו, כי אמנם הוא לא יהיה נוכח בגופו, אבל רוחו ומורשתו תלווה תמיד את עם ישראל.