אלישי בן יצחק

יום השואה תשפ"ד מתערבב לו עם אירועי שמחת תורה תשפ"ד, אירוע שיחקק בהיסטוריה של מדינת ישראל 'כיום שואה קטן'. לא כאן המקום להיכנס למחלוקת בשאלה האם ניתן לדמות את השואה לטרגדיית שמחת תורה

אין ליל הסדר בלי מרור, ואכילת מרור היא מצווה. השנה, בצל האסון הישראלי שפקד אותנו, המרור ושאר סימני ההגדה יקבלו משמעות חדשה

מבחינת הרב אדלשטיין, להעביר שיעור יומי 77 שנה ברציפות משמעותו של דבר לקום בבוקר ולהתרגש מהשיעור כל פעם מחדש, להפנים שלמרות שמדובר בשיעור יומי קבוע אין להפסיקו משום תחושות של מיצוי

הניסיון בבית המשפט מלמד ששופט המבקש להציע פשרה בינארית המיטיבה עם אחד הצדדים בלבד דינה להידחות על ידי הצד הנפגש, וזה המצב במקרה של מתווה העם, תומכי הרפורמה לא קיבלו דבר

עם כל החשש להתפרקותה של המדינה הישראלית. ההיסטוריה מלמדת שהאומה הישראלית היא אומה חזקה, אומה שיודעת בעיתות של שלום לנהל מחלוקות נוקבות, אך בעיתות של מלחמה יודעת, החברה הישראלית, להתכנס אל המצב של 'עם אחד'.

הפלורליזם, ההכרה בשונה הברית היא היסוד שמבקש הרב זקס להניח כדי שהאדם לא יקלקל את עולמו של האל וכדי שאנו כחברה נדע להכיל את ריבוי הדעות, וההכרה בזכותו של האחר לקיום בכבוד

אחרי החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יצחק עמית, שבוטלה בפסק בית המשפט העליון, מעתה והלאה הוא יהיה נתון במצב אבסורדי שיכול ויפגע בשיקול הדעת השיפוטי, שכן כל תוצאה תעורר את זעמו של חלק אחר בציבוריות הישראלי

דומה כי צו השעה מחייב את כל מי שיכול לצאת ולהצביע לצאת ולממש את זכותו הדמוקרטית. אם כל בעל זכות הצבעה יממש את זכותו הדמוקרטית להצביע הרי שניתן יהיה להשיג הכרעה בבחירות החמישיות

הרצון להיות מנהיג, אינה יכולה להסתכם באינטרסים צרים של פוליטיקה בלבד, אלא זו צריכה להישען על מטען ראוי של ערכים כדי להיות ראוי להיות מנהיג, חז"ל מציבים רף גבוה למנהיג, על פיה המבקש להיות מנהיג צריך לשאוף שתכונותיו יהיו דומות לאלוקים ממש

פרשת פגסוס, חייבת להדיר שינה מכל מי שהדמוקרטיה הישראלית חשובה לו. היא מטילה באור עכור את רשויות אכיפת החוק, ויש בה כדי לפגוע באופן ממשי בחזקת הכשרות של המעשה המנהלי. ליקוי מאורות זה צריך להוביל לבדק בית רציני ועמוק